במהלך ההריון עוברות מערכות הגוף שינויים רבים, ובכלל זה המערכת הקרדיוווסקולרית (הלב וכלי הדם). כדי לספק דם וחומרי תזונה לעובר, גדל נפח הדם האמהי באופן משמעותי. בנוסף, הלב משפר את תפקודו, מעביר כמות גדולה יותר של הדם (עלייה ב – "נפח הפעימה"), והדופק עולה גם הוא.
שינויים פיזיוולוגים אלו קשורים למחלות לב שיכולות להופיע או להחמיר בהריון. שתי מחלות הלב הקשורות באופן ישיר והדוק להריון ולידה הם היצרות של המסתם המיטרלי, וקרדיומיופתיה הריונית.
היצרות המסתם המיטרלי (mitral stenosis)
המסתם המיטרלי מפריד בין עלייה שמאל לחדר שמאל. בלב. זרימת דם תקינה דרך מסתם זה חיונית לתפקוד תקין של הלב, הריאות וכלל מערכות הגוף. בנשים צעירות עלולה פגיעה ראומטית (פגיעה הנגרמת כתוצאה מטיפול לא מספק בזיהום של חיידק הסטרפטוקוק) לגרום לפגיעה במסתמי הלב, ובייחוד במסתם המיטרלי. המסתם המיטרלי הופך לצר, עם התנגדות גבוהה יותר לזרימת הדם. לעיתים קרובות האישה כלל לא מודעת לפגיעה במסתם המיטרלי, ולא חשה בתסמינים כלשהם.
בהריון עולה כמות הדם הזורמת דרך הלב, והפעילות הנדרשת ממנו גבוהה יותר. במצב כזה עלולה לבוא לידי ביטוי ההיצרות של המסתם המיטרלי. האישה תתלונן על קוצר נשימה, עייפות קיצונית וקושי בביצוע מאמצים. בבדיקה גופנית ניתן יהיה לשמוע אוושה אופיינית (דיאסטולית) בהאזה עם סטטוסקופ ללב. הערכה רפואית מקיפה תכלול גם בדיקת אקוקרדיוגרפיה (אקו) – בדיקת אולטרא סאונד של הלב שתאפשר הערכה של הפגיעה במסתם המיטרלי.
בגלל ההפרעה בזרימת הדם לחדר השמאלי של הלב, מצטבר דם בעלייה השמאלית, והיא עלולה לגדול באופן בלתי תקין. גדילה זו יכולה לגרום להפרעה בהולכת האות החשמלי הלבבי בעלייה, עם הפרעת קצב המכונה "פרפור עליות". פרפור עליות כרוך בסיכון מוגבר ליצירת קריש דם שישלח לאיברים שונים בגוף.
הטיפול בהיצרות של המסתם המיטרלי נועד למנוע ככל האפשר הופעת פרפור עליות וסיבוכיו, ולאפשר מילוי מתאים של החדר השמאלי. ככל שקצב הלב נמוך יותר, כך מתאפשר מילוי טוב יותר של הלב, למרות הזרימה המופחתת דרך המסתם המיטרלי. לכן, מטרת הטיפול היא בעיקר הפחתה בקצב הלב ומניעת פרפור.
כדי לטפל בחולה משתמשים במגוון תרופות שנועדו להשיג מטרות אלו: חסמים של המערכת האנדרנגית בלב, דיגוקסין, תרופות נוגדות הפרעות קצב (למשל: קווינידין), ותרופות נוגדות קרישת דם במקרי הצורך (בעיקר כאשר כבר התפתח פרפור עליות). בחולות עם היצרות קשה מאוד של המסתם המיטרלי, לעיתים יש צורך בפעולה סמי – כירורגית, עם חיתוך של המסתם המוצר.
חשוב לזכור שבדרך כלל מעדיפים לבצע פעולות כירורגיות באישה בטרם נכנסה להריון. אישה הסובלת מהיצרות המסתם יכולה באופן עקרוני ללדת במועד המתוכנן של הלידה, בלידה וגנלית רגילה, תוך כדי ניטור הדוק, מתן חמצן ומעקב אחר הנוזלים הניתנים במהלך הלידה.
קרדיומיופתיה הריונית
קרדימיופתיה היא מחלה של שריר הלב, שלא הופיעה כמחלה משנית לנזקים אחרים בלב (פגיעה באספקת הדם ללב, פגיעה במסתמים, ועוד). הריון ולידה יכולים לעורר קרדיומיופיה מיוחדת, שהסיבה להופעתה לא לגמרי ברורה. מחלה זו נקראת קדריומיופתיה הריונית (peripartum cardiomyopathy), ושכיחות הופעתה נעה בין 1 לכל 1,500 לידות עד 1 לכל 15,000 לידות, כתלות במאפיינים שונים באוכלוסייה.
מחלה זו היא תת סוג של קריומיופתיה מורחבת (dilated cardiomyopathy), המאופיינת בהרחבה של חללי הלב והידקקות השריר. המחלה מסתמנת באישה עם מאפיינים של אי ספיקת לב (congestive heart failure) לקראת סוף ההריון או מייד לאחר הלידה.
הטיפול בקרדיומיופתיה הריונית כולל בעיקר מנוחה, טיפול נוגד קרישה כדי למנוע חסימה של כלי דם, חומרים משתנים כטיפול לאי ספיקת הלב, ותרופות ממשפחת חוסמי הביטא. בערך אצל מחצית מהחולות הלב חוזר לתפקודו הנורמלי תוך חצי שנה לאחר הופעת המחלה.
הריונות נוספים כוללים סיכון מוגבר מאוד לאי ספיקת לב שעלולה להתדרדר גם למוות, ולכן נשים שסבלו מקרדיומיופיה הריונית צריכות לשקול בזהירות רבה היריון עתידי, תוך מעקב רפואי הדוק והבנה של הסיכונים הכרוכים בהריון נוסף.
ראו גם:
הנקה ותמותה ממחלות לב