מה הם סיבים תזונתיים?
סיבים תזונתיים הן מולקולות גדולות של פחמימות, שמוקרן מהצומח. מערכת העיכול שלנו והאנזימים המפרקים שלה מסוגלים לעכל ולפרק מספר סוגים של פחמימות – העיקרי שבהם הוא העמילן. סוגים אחרים של פחמימות אינם ניתנים לפירוק.
הסיבים התזונתיים האלו מפורקים בחלקם על ידי חיידקים השוכנים במעי הגס, וחלקם חוצים את מערכת העיכול ללא פירוק ביוכימי. הסיבים התזונתיים נמצאים באחוזים גבוהים בחיטה ודגנים מלאים, בקטניות, בירקות ובפירות.
צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים נקשרה לכמה השפעות בעלות תועלת על בריאותנו: סיבים תזונתיים מסייעים בטיפול בעצירות (מכיוון שהם אינם נספגים בגוף), יכולים להקל על טחורים, מסייעים בהפחתה במשקל (מכיוון שאין להם ערך קלורי והם מקנים תחושת שובע) ועוד.
נהוג לחלק את הסיבים התזונתיים לשני סוגים עיקריים: סיבים מסיסים במים וסיבים שאינם מסיסים במים.
סיבים תזונתיים ומחלות לב
כבר לפני כארבעים שנה הוצע לראשונה שייתכן וקיים קשר בין צריכה של סיבים תזונתיים ומחלות לב. מחקרים אפידמיולוגים שונים ניסו לקשר בין סיבים תזונתיים ומחלות קרובות ונלוות: יתר לחץ דם, השמנה, סוכרת והפרעה בשומנים בדם.
מספר מודלים ביולוגיים הוצעו כדי להסביר קשר אפשרי בין סיבים ומחלות לב, אם כי אף אחד מהם לא הוכח במחקרים מעבדתיים מבוססים. בין המנגנונים שהוצעו: הפחתה של עליית הגלוקוז והכולסטרול בדם לאחר הארוחה בעקבות פעילות סיבים מסיסי מים במעי, יצירה של חומצות שומן קצרות מהסיבים על ידי חיידקי המעי, המפחיתים את רמות הכולסטרול בדם, ועוד.
בנוסף, המרכיבים התזונתיים שמכילים את הסיבים – למשל פירות וירקות – מכילים גם חומרים נוספים בעלי השפעה על הסיכון למחלת לב – כמו נוגדי חימצון, מעכבי עמילאז, פיטוסטרולים ועוד.
האם דיאטה עשירה בסיבים יכולה להפחית מחלות של לב וכלי דם?
מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי המוביל (BMJ (British Medical Journal ניסה לבחון בשנית האם יש קשר ממשי בין צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים בדיאטה, ובין סיכון מופחת למחלות לב וכלי דם.
מחלות לב וכלי דם הן גורם התמותה השני בעולם המערבי (לאחר מחלת הסרטן), ולכן הפחתת הסיכון למחלות אלו הן אתגר ראשון במעלה של בריאות הציבור, ששכרו בצידו.
המחקר שפורסם היה מסוג של "מטא – אנליזה". במחקר זו אוספים מחקרים רבים קודמים, ומנתחים אותם בניתוח סטטיסטי משותף, כדי להגיע למסקנות ברורות יותר, המבוססות על מספר רב מאוד של משתתפים במחקרים.
במטא – אנליזה זו נאספו מחקרים שבדקו קשר בין צריכת סיבים ומחלות לב, שכללו מעקב בן לפחות שלוש שנים אחרי המטופלים, ונערכו בעשרים ושלוש השנים האחרונות. סך הכל נמצאו עשרים ושנים מחקרים שנכללו באנליזה.
תוצאות המחקר הצביעו על קשר ברור בין צריכת סיבים ומחלות לב וכלי דם. עבור צריכה של שבעה גרם ליום של סיבים נמצאה ירידה של תשעה אחוזים בסיכון למחלות לב. נמצא גם קשר בלתי ברור לגמרי בין מקור הסיבים וסוג המחלה שהסיכון לה פוחת. סיבים שמקורם בפירות נקשרו יותר להפחתה בסיכון למחלות כלי דם, ופחות להפחתה בסיכון למחלות העורקים הקורונרים.
החוקרים מסכמים, שתוצאות אלו עומדות בקנה אחד עם ההמלצות הדיאטטיות הנוכחיות להגביר את צריכת הסיבים בתזונתיים בדיאטה. עם זאת, נראה שעדין רב הנסתר על הגלוי ביחס לתופעה זו. דרכי ההשפעה של הדיאטה על מחלות לב וכלי דם אינם ברורים, וגם הקשר בין מקור הסיבים במזון ובין הסיכון למחלה דורש בירור נוסף.
אין ספק שמחקרים שיבוצעו בעתיד יספקו נקודות מבט נוספות על היתרונות הבריאותיים שבצריכת סיבים תזונתיים בדיאטה, ועל מנגנוני הפעילות הביולוגיים של השפעת דיאטה זו על הגוף.