מחלת לב כלילית מתפתחת כאשר אחד העורקים הכליליים נפגע ונחסם. העורקים הכליליים הם העורקים המספקים דם לשריר הלב, ופגיעה בהם גורמת להפסקת אספקת הדם והחמצן. העורקים הכליליים נחסמים על ידי תהליך שנקרא טרשת עורקים – הצטברות של משקעי כולסטרול ופלאק טרשתי שגורמים להפחתה באספקת הדם לשריר הלב.
בסופו של דבר, הלב מקבל פחות דם ועלולה להתפתח תעוקת חזה או סימנים נוספים כמו קוצר נשימה. חסימה מלאה של העורקים הכליליים היא שלב מתקדם יותר של המחלה הנגרם בדרך כלל על ידי קריש דם שגורם להתקף לב.
מחלת לב כלילית מתפתחת בהדרגה, ויכולה כלל לא להראות סימנים עד שלב מאוחד מאוד. שמירה על אורח חיים בריא ותזונה נכונה יכולים לעזור למנוע את מחלת הלב הכלילית וכדאי מאוד לאמץ אותם כבר מגיל צעיר.
גורמי סיכון למחלת לב כלילית
קיימים מספר גורמי סיכון למחלת לב כלילית הכוללים:
- גיל מתקדם – הפלאק הטרשתי מצטבר עם השנים ולכן גיל מתקדם מגביר את הסיכון למחלת לב כלילית.
- מין זכרי – גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת לב כלילית מאשר נשים. ככל הנראה האסטרוגן מגן על הנשים במהלך תקופת הפוריות מפני מחלות לב, ועל כן הסיכון להתקף לב בקרב נשים או למחלות לב אחרות נמוך בהרבה מאשר גברים.
- היסטוריה משפחתית – בדומה למחלות לב רבות, גם למחלת לב כלילית קשר ישיר להיסטוריה משפחתית. במקרים רבים, הופעת סימני מחלת לב כלילית או התקף לב מתרחשים באותו גיל בקרב בני משפחה שונים, ורקע של מחלת לב כלילית במשפחה מגביר באופן משמעותי את הסיכון לכך בקרב כל בני המשפחה. הסיכון נחשב לגבוה במיוחד אם אב או אח אובחנו כחולים לפני גיל 55 או אם ואחות אובחנו מתחת לגיל 65.
- עישון – הניקוטין והרעלים האחרים הנמצאים בסיגריות משפיעים באופן קשה ביותר על כלי הדם הכליליים, פוגעים בהם ובכך גורמים להצטברות הפלאק הטרשתי בצורה מהירה יותר. עבור מעשנים, הסיכון לחלות במחלת לב הוא פי 3 בקרב גברים ופי 2 בקרב נשים.
- לחץ דם גבוה ורמת כולסטרול גבוהה – אלה גורמי סיכון כמעט לכל מחלות הלב ומשפיעים במיוחד על מחלת לב כלילית. יתר לחץ דם עלול להביא לנזקים לעורקים ולהגברת הסיכון למחלת לב כלילית. מבחינת הכולסטרול, רמה גבוהה שלו בדם מעידה על סיכון גבוה יותר להצטברותו בעורקים הכליליים ולהתפתחות הפלאק הטרשתי. במקרה זה, רמת גבוהה של LDL ("הכולסטרול הרע") ורמה נמוכה של HDL ("הכולסטרול הטוב") גורמים להתקדמות טרשת העורקים ולהחמרת המחלה הכלילית.
- השמנת יתר, סכרת וחוסר פעילות גופנית – קשורים באופן ישיר להתפתחות מחלת לב כלילית, וכך גם אורח חיים לחוץ שמגביר את הסיכון למחלות לב.
כפי שניתן לראות, ניתן בהחלט לשלוט בגורמי הסיכון ולהפחית אותם, ובך למנוע את התפתחות טרשת העורקים ומחלת הלב הכלילית.
טיפול במחלת לב כלילית
מלבד השינוי המומלץ באורח החיים, ניתן לטפל באופן קבוע במחלת לב כלילית ובכך להפחית את הסיכון של התפתחות סיבוכים כמו התקף לב והפרעות קצב לב. טיפול כזה מומלץ לכל אדם הנמצא בסיכון למחלת לב כלילית, וכמעט לכל אדם מעל גיל 50.
הטיפול התרופתי כולל שימוש בתרופות להורדת כולסטרול כמו סטטינים, שתפקידם להפחית את רמת ה-LDL בדם ובכך למנוע את החמרת המצב. כמו כן, משתמשים באספירין במינון נמוך כנוגד קרישה, העוזר באופן משמעותי במניעת התפתחות קרישיות יתר והתקפי לב.
בשלב מתקדם יותר ניתן להשתמש בתרופות להורדת לחץ הדם, כמו חסמי בטא ו-ACE inhibitors ובמצבים קשים, ניתן לבצע צנתור או ניתוח מעקפים וכך להציל את שריר הלב מאירועי איסכמיה והתקפי לב.