אחד מגורמי הסיכון המרכזיים למחלות לב בקרב נשים הוא גיל המעבר וליתר דיוק השינויים המטבוליים הפתולוגיים המתרחשים בגוף הנשי בעקבות הפסקת הפעילות השחלתית בגיל המעבר. שימו לב – עד גיל חמישים גברים סובלים מסיכון גבוה פי 3.5 לחלות במחלת לב בהשוואה לנשים.
מהרגע שבו האישה נכנסת לגיל המעבר, הסיכון שלה לחלות במחלת לב עולה באופן הדרגתי ואילו בגיל 60, הסיכוי של נשים ושל גברים לסבול ממחלת לב זהה. למעשה לפי מחקרים מסוימים הסיכוי של אישה לחלות במחלת לב לאחר גיל שישים אף גבוה במקצת מהסיכוי של גבר מעל גיל 60 לחלות במחלת לב.
על אילו שינויים מטבוליים מדובר?
הורמון האסטרוגן הינו בעל השפעה מיטיבה מאוד על מגוון רחב של פרמטרים הקשורים לתפקוד של המערכת הקרדיווסקולרית. אי לכך, כאשר האישה נכנסת לגיל המעבר, כל אותם פרמטרים המרכיבים את הסינדרום המטבולי משתנים לרעה. יש לציין כי פרמטרים אלו מושפעים לטובה עם התחלת הטיפול ההורמונלי התחליפי כמובן.
באופן כללי מבחינה סטטיסטית עד גיל חמישים נשים נהנות מריכוז גבוה יותר של HDL, מרמות נמוכות יותר של כולסטרול כללי וכן מרמות נמוכות יותר של LDL בהשוואה לגברים בגילן. עם בוא המנופאוזה, רמת ה- HDL יורדת, רמת הטריגליצרידים עולה, רמת הכולסטרול הכללי עולה והדבר נכון גם לגבי ריכוז ה- LDL. שינויים נוספים קשורים בירידה בהפרשת האינסולין בגיל המעבר, בשינויים בקרישת הדם שמובילים לקואוגלציה מוגברת, עלייה בלחץ הדם כתוצאה משינויים בתפקוד האנדותל של כלי הדם בדגש על רמת הייצור של NO ועוד.
האם השפעת השינויים על הסיכוי לחלות במחלות לב תלוית גיל?
מה שחשוב להבין בכל הקשור לשינויים המטבוליים המתרחשים כתוצאה מהשינויים ההורמונליים המאפיינים את המנופאוזה הוא שאין קשר בין גיל האישה לבין התופעות שתחווה. במחקרים רבים בהם חקרו את הקשר בין גיל האישה בזמן הכניסה למנופאוזה לבין הסיכוי לחלות במחלת לב נמצא כי עצם היותה בגיל המעבר הוביל לעלייה בסיכון לחלות במחלת לב, ללא קשר לגילה הכרונולוגי.
כך לדוגמה אישה שעברה הסרה כירורגית של השחלות בגיל שלושים, תהיה בסיכון גבוה יותר באופן משמעותי לחלות במחלת לב בהשוואה לאישה בגיל שלושים ששתי השחלות שלה מתפקדות באופן תקין. באופן כללי לפי ההערכות נראה כי אישה שנכנסה לגיל המעבר לפני גיל ארבעים (מנופאוזה מוקדמת), נמצאת בסיכון הגבוה פי 3 ואף פי 4 לחלות במחלת לב איסכמית בהשוואה לאישה שטרם נכנסה לגיל המעבר באותו הגיל.
כמו כן יש לציין כי במחקרים רבים נמצא כי השכיחות של תמותה מוקדמת גבוהה יותר בקרב נשים שעברו מנופאוזה מוקדמת כשבדרך כלל גורם התמותה הוא מחלת לב.
ההשלכות היישומיות של הידע שנצבר עד כה
לאור כל האמור לעיל, יש להתייחס להפסקה מוקדמת של הווסת כאל גורם סיכון למחלות לב. לפיכך כאשר אישה עוברת מנופאוזה מוקדמת עליה להיות ערה להשלכות של הפסקת הווסת על בריאות הלב שלה. המטרה המרכזית בנשים אלו היא להפחית את הסיכוי למחלת לב על ידי נטרול של גורמי סיכון נוספים שניתן להשפיע עליהם כמו למשל השמנת יתר או עישון סיגריות ושיפור של בריאות הלב על ידי ביצוע פעילות גופנית למשל.
כמו כן מאחר ומדובר על גורם סיכון משמעותי, הרי שנשים אלו יפיקו תועלת מביצוע בדיקות רפואיות שמטרתן להעריך את בריאות המערכת הקרדיווסקולרית באופן שגרתי ובתדירות גבוהה יותר מנשים בנות גילן שלא נכנסו עוד לגיל המעבר.
