בציבור הרחב, וגם בקרב הרופאים, שוררת אמונה עמוקה בקשר בין לחץ נפשי והסיכון לפתח התקפי לב. בעבר היה נהוג לחלק את בני האדם על פי "סוג האישיות", ולהגדיר "דגם של אישיות" שאוצר בתוכו לחצים שונים, ונמצא בסיכון מוגבר להתקפי לב ומחלות של העורקים הכליליים.
מודלים פשטניים אלו חלפו מן העולם, אך ככל הנראה קיים קשר חזק בין היבטים פסיכולוגיים בחיי האדם לסיכון לפתח מחלות של כלי הדם המספקים את דם ללב. ידועים מספר "מתווכים" ביולוגים, המקשרים בין רמות הלחץ הנפשי למצב הפיזיולוגי. "מתווך" ידוע לדוגמא הוא הקורטיזול. רמתו של הורמון זה עולה בדם במצבי עקה, והוא בעל השפעות מטבוליות ופיזיולוגיות שונות.
האם לחץ בעבודה מגביר את הסיכון להתקפי לב?
מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי “The Lancet” ניסה לבחון את הקשר בין לחץ בעבודה והתקפי לב. במחקר נאספו נבדקים רבים ממדינות שונות באירופה: פינלנד, שבדיה, דנמרק, בלגיה, צרפת ובריטניה. מחקרים רבים שנערכו במדינות אלו כללו שאלון על לחץ בעבודה כחלק מההערכה הראשונית של הנבדקים.
החולים נשאלו אודות המתח הנפשי בעבודה, העומס המוטל עליהם, דרישות סותרות מהמעבידים, מחסור בזמן מספק לביצוע המשימות הנדרשות, אפשרות לבצע החלטות בחופשיות במסגרת העבודה ויכולת ללמוד במהלכה דברים חדשים.
שאלונים אלו אוחדו לכדי ערך מספרי שמייצג את העומס והלחץ המוטל על האדם בעבודתו. הנתונים נאספו ממחקרים שנערכו בין השנים 1985 עד 2006, ומייצגים חתך נרחב של זמן ואוכלוסייה. אחוז הנבדקים שנמצאו כסובלים מ"לחץ בעבודה" נע בין 13% ל – 22%, כתלות במחקר. סך הכול השתתפו במחקר 197,000 נבדקים, כש – 30,000 מתוכם (בקירוב) הוגדרו כסובלים מ"לחץ בעבודה". הנבדקים כולם לא סבלו ממחלת לב ידועה או מהתקף לב בעבר.
ממצאי המחקר
החוקרים ביקשו לבדוק מה הסיכון לפתח התקף לב (ומוות בעקבות התקף לב). במחקר נערכה השוואה בין קבוצת הנבדקים שדווחו על "לחץ בעבודה" כפי שנצפה בשאלון, לבין נבדקים ללא "לחץ בעבודה". הסיכון לפתח התקף לב בקרב החולים עם "לחץ בעבודה" היה גבוה ב – 23% , לעומת הנבדקים ללא לחץ כזה.
ההבדלים שנמצאו היה בעלי מובהקות סטטיסטית. החוקרים גם ביצעו הערכה להגדלת הסיכון להתקפי ברמת כלל האוכלוסייה שמוסיף לחץ בעבודה – תוספת הסיכון עמדה על 3.4% (כלומר, אם לא יהיה כלל לחץ בעבודה בעולם, יהיו 3.4% פחות התקפיי לב). למרות שממצאים אלו מראים על תוספת סיכון משמעותית באוכלוסייה, הם נמוכים במקצת מנתונים שנאספו במחקרים דומים.
מחקרים שונים בעבר הראו על סיכון יחסי של פי 2 (תוספת של 100%) , ומחקרים אחרים על תוספת של 40% סיכון לאדם הסובל מלחץ במקום העבודה. גם תוספת הסיכון ברמת האוכלוסייה קטנה מגורמי סיכון ידועים אחרים: עישון, למשל, מוסיף 36% סיכון להתקפי לב באוכלוסייה, השמנה אחראית ל – 20%, וחוסר פעילות גופנית ל – 12%.
תוצאות מחקר זה מוסיפות נדבך נוסף במידע שנאסף בספרות הרפואית אודות לחץ נפשי וסיכון להתקפי לב. הסיכון מוגבר, ככל הנראה, בעבודה במקום לחוץ. הלחץ משפיע באופן פסיכולוגי שלילי גם על היבטים פיזיולוגיים בגוף האדם.
הקשר בין המצב הנפשי למערכות הגוף הפיזיולוגיות ברור וידוע לכל מי שעוסק ברפואה. מערכת גומלין דו צדדית קיימת בין הצד הנפשי לצד הפיזי בבריאותו של האדם. הפגת מתחים, תחביבים ועיסוקים המסבים הנאה יכולים להפחית גם את הסיכון לפיתוח התקפי לב ומחלות של כלי הדם הכליליים.