בדיקת הדמיה של הלב, הידועה בכינויים המקצועיים סיטי קרדיו, סיטי לב או בשמה המוכר יותר, צנתור וירטואלי, היא מהבדיקות החדשניות והמדויקות ביותר בתחום הקרדיולוגיה, המאפשרת אבחון ובדיקה יסודית של עורקי הלב ללא צורך בהליך פולשני.
למרות יתרונותיה המשמעותיים, קיימים מיתוסים ואי-דיוקים הנפוצים בקרב הציבור לגבי הבדיקה. במאמר זה נסקור כמה מהמיתוסים המרכזיים אל מול העובדות והנתונים.
חמש דקות גורליות: כך CT לב יכול למנוע את התקף הלב הבא
בדיקת CT לב (צנתור וירטואלי) היא בדיקת הדמיה מתקדמת ולא פולשנית האורכת דקות ספורות בלבד. באמצעות מכשיר CT חדשני נוצרת תמונה תלת-ממדית וברזולוציה גבוהה מאוד של העורקים הכליליים – אותם כלי דם המספקים דם וחמצן ללב.
באמצעות חומר ניגוד מיוחד הניתן לנבדק טרם הבדיקה, ניתן לזהות חסימות, היצרויות או הצטברות מוקדמת של רובד טרשתי בעורקים, הרבה לפני הופעת סימנים למחלות אלו בבדיקות שגרתיות כמו א.ק.ג, בדיקות דם או אקו לב.
יתרונה הגדול של הבדיקה הוא בדיוק הגבוה שלה וביכולתה לשלול, או לאתר, מחלות טרשתיות כבר בשלב מוקדם מאוד – ובכך לאפשר טיפול ולמנוע אירועים לבביים מסובכים בעתיד, כגון התקפי לב, תעוקת חזה ואי-ספיקת לב.
צנתור וירטואלי: מיתוסים ותפיסות שגויות מול עובדות
למרות יתרונותיה הרבים של בדיקת סי.טי לב, קיימות לא מעט תפיסות שגויות בציבור לגביה. חלק מהאנשים סבורים בטעות שמדובר בהליך מסובך או פולשני, אחרים חוששים מרמות קרינה גבוהות או אינם מודעים לדיוקה הרב בגילוי מוקדם של מחלות לב. לכן, חשוב שנכיר את העובדות המדויקות ונפריך את המיתוסים הנפוצים:
מיתוס: צנתור וירטואלי מחליף לחלוטין צנתור פולשני.
עובדה: לא נכון. למרות שצנתור וירטואלי מספק מידע מפורט על מצב העורקים, הוא אינו מהווה תחליף מלא לצנתור לב פולשני. אם מתגלים חסימות משמעותיות בעורקים, ייתכן שיידרש צנתור פולשני מידי כדי לטפל בבעיה.
מיתוס: הבדיקה מסוכנת כמו צנתור רגיל.
עובדה: לא נכון. צנתור וירטואלי מבוסס על סריקת CT בעזרת קרני רנטגן ואינו כרוך בהחדרת צינורית לעורקים, מה שהופך אותו להליך בטוח יותר עם סיכון נמוך לסיבוכים.
מיתוס: הקרינה בצנתור וירטואלי מזיקה מאוד.
עובדה: לא נכון. הבדיקה אכן עושה שימוש בקרני רנטגן, אך רמת הקרינה מנוטרת ומותאמת כדי למזער נזק אפשרי. כיום, בעזרת טכנולוגיה חדשנית, רמת הקרינה נמוכה בהרבה מבעבר ואף נמוכה יותר מרמת הקרינה ב- CT אגן, בטן או חזה.
מיתוס: צנתור וירטואלי מתאים לכל אדם.
עובדה: לא נכון. מי שסובל מחסימת עורקים חריפה, בדיקת הדמיה לא תעזור לו, שכן, בשלב זה הוא יזדקק לביצוע צנתור פולשני ומהיר.
מיתוס: התוצאות של הצנתור הוירטואלי תמיד מדויקות לחלוטין.
עובדה: נכון חלקית. אמנם מדובר בבדיקה מתקדמת בעלת רמת דיוק גבוהה, אך תוצאותיה תלויות גם בגורמים כגון איכות מכשיר ה- CT, איכות הצילום, תנועת המטופל בזמן הסריקה והיקף הסתיידות העורקים. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות לאימות הממצאים.
מחלות לב: גורם המוות השני בעולם וגם בישראל
מחלות לב הן הגורם השני לתמותה בישראל ובעולם, מיד אחרי סרטן. מחלת לב איסכמית, שבה יש ירידה באספקת הדם והחמצן לשריר הלב, מתבטאת בכאבים בחזה, קוצר נשימה והפרעות קצב, ובמקרים חמורים ופתאומיים – אף בהתקף לב.
בדיקת ה-CT לב מסייעת בגילוי מוקדם של מחלה טרשתית 'שקטה', עוד לפני הופעת תסמינים או לפני שניתן כלל לאתרה באמצעות צנתור פולשני. זיהוי מוקדם של היצרויות מאפשר טיפול תרופתי מניעתי, שינוי באורח החיים, ולעיתים אף חוסך את הצורך בצנתור פולשני.
לאור ראיות חותכות באשר ליעילות ולדיוק הצנתור הוירטואלי, המלצות האיגודים הקרדיולוגיים באירופה ובארה"ב מדרגות את הבדיקה ברמת Class I, הרמה הגבוהה ביותר, בשל יכולת האבחון המוקדם שלה.
צנתור וירטואלי הוא כלי אבחוני חשוב ובטוח יותר בהשוואה לצנתור פולשני, אך אינו מתאים לכל מטופל ואינו מהווה תחליף מוחלט להליכים חודרניים במידת הצורך. מומלץ להתייעץ עם קרדיולוג על מנת לקבוע את הבדיקה המתאימה ביותר לכל מקרה רפואי.
